קו איראן

ערוץ איראן של בלוג הפרשנות "קו חוץ"

איך באמת נראות ה"מהומות", הסקר שתומך באחמדינג'אד, והאומץ של נבחרת הכדורגל האיראנית

leave a comment »

אם היה זה בלוג ניהול קונפליקטים, היה ניתן לומר שהעימות באיראן נכנס לשלב ה"תחזוקה",  סוג של שגרת מאבק. שגרה כזאת יכולה להיות קצרה מאוד – למעשה, סביר להניח שעד סופה"ש נחזה בשבירה שלה לכאן  או לכאן – אבל העקרון שלה הוא פשוט: שני הצדדים ממשיכים בשלהם, מבלי להסלים קיצונית את המצב בשלב זה. זה לא אומר ששום דבר לא קורה – להיפך: ההפגנות ממשיכות ביתר שאת והממשל, מצדו, ממשיך בפשיטות על מעוזי אופוזיציה – כמו עיתונים ביקורתיים ומעונות סטודנטים – אבל גם במעצרים של דמויות פוליטיות בולטות, כמו שר הפנים לשעבר של איראן, איברהים יאזדי. מפתה לראות כאן חוסר התאמה בסיסי בין השקפות העולם של הרשוית באיראן לאופוזיציה – הרשויות מתעקשות לחפש "מארגנים", "מנהיגים" ו"מפקדים" ולנטרל אותם, בעוד האופוזיציה גדלה מלמטה וסוחפת איתה את ההמונים. עוד על כך ב"קו חוץ" במהלך היום. 

כפי שכבר דווח בתקשורת הישראלית, שחקני הנבחרת הלאומית של איראן עלו למשחק מול דרום קוריאה עם  סרטים ירוקים, צבע האופוזיציה. קשה להפריז בהערכה לאומץ ליבם – בתור הנציגים הספורטיביים של המדינה יש עליהם לחץ עצום להיות נאמנים לפוליטיקה של השלטונות. לא מן הנמנע שאף אחד מהשחקנים האלה לא ילבש יותר את מדי הנבחרת הלאומית לעולם. 

התקשורת הישראלית מתעקשת משום מה לדווח על מהומות (הגדיל לעשות אחד האתרים שכותרתו זעקה "מהומות" והכתבה עצמה דיברה רק על "חשש ממהומות".) יכולים להיות כמה הסברים – קושי להפרד מהתדמית של איראן ואיראנים כאלימים וסוערים, או אולי הנטייה להדגיש תמיד אלימות של מפגינים מול איפוק וקורבנות של כוחות הבטחון בכל מצב שהוא – נטייה שמוכרת היטב גם למפגיני בלעין וגם למתנגדים להתנתקות. העניין הוא שבעוד שאין ספק שיש אלימות באיראן – בעיקר כזאת של תומכי אחמדינג'אד מול מתנגדיו – הארוע הגדול באמת הוא הפגנות ענק של מיליוני האנשים שצועדים בשקט מוחלט. אולי נעלה ב"קו חוץ" ניתוח תקשורתי מאוחר יותר היום, אבל בינתיים, הנה דוגמא לאיך נראה הרוב המכריע של ההפגנות באיראן :

בינתיים הודיע השלטון באיראן שהחלה "ספירה מחדש של חלק מהקולות". האופוזיציה ותומכיה ממהרים להצביע שהנוסח משונה לכשעצמו – הקולות ככל הנראה לא נספרו מלכתחילה, ולמה לספור רק חלק מהקולות; מה גם שבספירה המחודשת מסתבר עד כה שאחמדינג'ד לקח את אזרבייג'ן ב70% – סביר בערך כמו שהבית הלאומי יקבל אותו אחוז קולות ברמת אביב. הגרדיאן גם מדווח את הנתון הספק משעשע, ספק מחריד, שלהלן – ב30 קלפיות באיראן הצביעו לכאורה למעלה מ100% מבעלי זכות ההצבעה. 

באותו עניין, הקוראת הילה מפנה את תשומת לבנו לסקר שערכו לפני הבחירות קן באלן ופטריק דוהרטי. הסקר, שפורסם לראשונה בוושינגטון פוסט וצוטט אמש גם במעריב, מדווח על תמיכה משמעותית לאחמדינג'ד. חיפוש קטן אחרי הסקר המקורי מעלה נקודה חשובה – מתוך 1001 הנשאלים, 42% סרבו להשתתף, ו17% אמרו שטרם החליטו למי להצביע.  יש פרשנות מצוינת לסקר באתר של חואן קול. אם זאת, כמובן, יכול מאוד להיות שאחמדינג'אד אכן ניצח – הסקרים ניבאו מרוץ צמוד ביותר, וקולות האופוזיציה פוצלו בין שלושה מועמדים – אבל בוודאי שלא ברוב של 63%. 

ולבסוף, בונוס וידאו – פרסומת מהקמפיין של קארובי, מועמד האופוזיציה שהגיע, לכאורה, למקום השלישי בבחירות: 

 

תרגום: 

 

  1. נערה ברחוב: לגונן על זכויות האזרח
  2. ילד ליד קשיש: להאבק בעוני
  3. ילד שדוחף קופת תרומות: להלאים את רווחי הנפט
  4. אדם על הגג: להפחית את המתיחות ביחסים הבינלאומיים
  5. ילד ליד צלחת לווינית: גישה חופשית למידע
  6. ילדה ליד אמה: לתמוך באמהות חד-הוריות 
  7. נערה עם גבס: למגר אלימות נגד נשים
  8. ילד: חינוך לכולם
  9. ילד ליד אדם שנועל את מכוניתו: לחזק את הבטחון ברחובות
  10. אשה על הגג: זכויות מיעוטים דתיים ואתניים 
  11. אדם על הגג: תמיכה בעמותות
  12. נערה ליד קיר: מעורבות ציבורית 
  13. ילד וילדה: באנו למען שינוי

 

 

  • שינוי למען איראן
  • מודעות פרסומת

    Written by Dimi

    יוני 18, 2009 בשעה 13:11

    פורסם בUncategorized

    להשאיר תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s