למה מי מת?

עדכון 16:00: עדיין אין שום תגובה רשמית מטהראן עצמה. שגרירות אירן בארמניה הוציאה הכחשה; שגרירות אירן במוסקבה מסרבת להגיב,  ו"מקורות יודעי דבר" מסרו לסוכנות הידיעות הרוסית איטאר-טאא"ס שחמינאי בריא ושלם.

וואי-נט, וואלה, נרג'י, נענע10 והג'רוזלם פוסט – כולם מביעים תקווה זהירה שאולי המנהיג הרוחני העליון, חמינאי. העיתון הזר היחיד בינתיים שמתייחס לשמועות, עם אינסוף הסתייגויות, הוא הטלגרף הבריטי.  לכאורה, חמינאי התמוטט במשכנו ביום שני, וכרגע נמצא בתרדמת או שכבר נפטר. זה לא בלתי אפשרי – חמינאי איש מבוגר (70), שבריאותו רופפת, ולא מעט פרשנים בתקופת מהומות הבחירות באיראן גרסו שהמאבק האמיתי הוא על מי יירש את המנהיג העליון. גם הסודיות הכבדה סביב מצבו היא לא חסרת תקדים – להזכירכם, עבר כמה ימים טובים מאז מותו של סטאלין ב1953 ועד שהעולם ידע על כך, וגם אז בהדרגה באמצעות דיווחים מאוחרים  על מחלתו, התדרדרות במצבו, ומותו. לחמינאי יש מרפאה פרטית בארמונו, כך שבהחלט אפשר להסתיר מחלה או מוות למשך כמה ימים.

מבלי להכנס לשאלת אמינות השמועות (מחר יש דרשת יום שישי, אז אולי נגלה בקרוב בכל מקרה), כדאי אולי רק להזכיר מי המועמדים הבולטים לרשת את חמינאי.

מוג'טאבא חמיניאי, בנו של המנהיג הרוחני העליון הנכחי, נחשב לבעל כוח רב ביותר מאחורי הקלעים. במהלך סקנדל הבחירות, כמה וכמה פרשנים העלו השארות שהוא-הוא הכוח מאחורי זיוף התוצאות, התמיכה של חמינאי באחמדינג'אד, ודיכוי המהומות. הוא בעל קשרים חזקים ביותר למשמרות המהפכה האיראניות. לפי שמועות עקשניות, חמינאי האב מעדיף שמוג'טאבא יירש את מקומו. זה עלול להיות בעייתי מכמה סיבות – גם בגלל המועמד השני, וגם בגלל שאיראנים מאוד, אבל מאוד אלרגיים לרעיונות מלוכניים – העברת שלטון מאב לבנו. אלא אם כן יהיה מהפך ע"י משמרות המהפכה, חמינאי הבן יצטרך להבחר על ידי מועצת המומחים, שבראשה עומד

עלי האשמי רפסנג'אני. ירפסנג'אני הוא גם האיש העשיר ביותר באיראן; זה משפט ששומעים לגביו לא מעט, אז כדאי אולי לתת דוגמא או שתיים מה זה אומר – בבעלות משפחתו רשת של 300 מכללות ואוניברסיטאות פרטיות באיראן, עם 3,000,000 סטונדנטים פעילים פוליטית באגודות שונות, ובנו מנהל את חברת הגז הלאומית, גז-איראן. רפסנג'אני, הוא נשיא לשעבר וכאמור ראש מועצת המומחים הגוף הדתי והפוליטי החשוב ביותר באיראן (לפחות מבחינה חוקית.) במהלך הבחירות מיצב את עצמו לצד הרפורמיסטים,.

נעקוב אחרי ההתפתחויות, וננסה להביא חוות-דעת מבוססת יותר בהמשך היום.

עשרות מצלמות אבטחה חדשות באונברסיטאות וצמתים באיראן; ממשלתו של אחמדינג'אד על הסף האי-חוקיות

בעוד ההפגנות נמשכות, ושר המשפטים הודיע שהמדינה תסיים לחקור את כלל האסירים הפוליטים בתוך שבוע, נראה כי בממשל האיראני מפיקים לקחים להפגנות עתידיות.

סוכנות חדשות הסטודנטים האיראנים, איסנ"א (אתר חדשות פרו-ממשלתי), מדווחת כי עשרות מצלמות אבטחה חדשות יוצבו באוניברסיטאות באיראן. האוניברסטאות מופרדות מגדרית, ובאוניברסיטאות ומכללות הנשים המצלמות יוצבו במסדרונות ובחצרות, אך לא בכיתות – מכיוון שבכיתות מותר לסטודנטיות להוריד את כיסוי הראש.

מנהל מחלקת החינוך בטהרן (וסגן שר החינוך), זכאריה יאזרלו, אמר לאיסנ"א, כי הרשויות "ישתמשו בכל האמצעים העומדים לרשותם… כולל מצלמות, בלותות', טלפונים ניידים, וכל כלי טכנולוגי אחר, כדי לקדם חינוך והתפתחות איסלאמיים."  בינתיים גם ממשיכה העבודה על פרויקט שהתחיל עוד לפני הבחירות – התקנתם של מאות מצלמות תנועה בצמתים של טהרן.

בשבועות האחרונים הרשויות באיראן עושות שימוש נרחב בצילומי ההפגנות כדי לאתר מתנגדים לשלטון. בין השאר, בשידורי החדשות ובאתרי אינטרנט צופים ערניים מתבקשים לדווח אם הם מזהים מישהו בתמונות מיוטיוב, העיתונות המערבית, ועוד.

(תודה לאורלי נוי על ההפניה).

בינתיים, נראה שחילוקי הדעות (שלא לומר קרעים) בממשל הולכים ומעמיקים. אחרי שספג את ההתפטרות המפתיעה של ראש הסוכנות האטומית, ולאחר שאולץ – בכיפוף ידיים ציבורי- לפטר את סגנו, אחמדינג'ד הוצב היום בפני אתגר חדש – התפטרותו של שר התרבות, סאפאר האראנדי. בשבועות האחרונים התחלפו כמה וכמה שרים בממשלתו של אחמדינג'אד, והתפטרותו של האראדני מביאה את שיעורם ללמעלה מ50%. ע"פ החוקה האיראנית, (סעיף 136, למי שמתעניין), ממשלה שמחליפה למעלה ממחצית מחבריה חייבת לבקש הצבעת אמון מהפרלמנט. בינתיים אחמדינג'ד מסרב לקבל את ההתפטרות, אבל לא ברור כמה זמן זה יימשך (אם מישהו יודע, נשמח לדעת).

הערה: אנחנו יודעים שקו איראן שותק מאז כחודש ימים. הסיבה לכך היא בעיקר עייפות החומר – דימי כתב את הבלוג הזה (להבדיל מקו חוץ) כמעט לבדו. כשיש עבודה, עוד פרויקטים, וכיו"ב, לא מאוד מעשי לבלות שלוש-ארבע שעות ביום בקריאה של כתריסר בלוגים ואתרי חדשות, סינון של טוויטים, וכתיבה. מהיום, אינשאללה, הקו חוזר לפעילות – אנחנו לא מבטיחים עדכונים יומיים ושידורים חיים, אבל נשתדל להגיב במהירות לארועים חריגים (מונח משתנה), לספק סיכומים יומיים, וכמובן, לפרשן כמיטב יכולתנו בקו חוץ.  שם, יש לומר, תעלה עוד הלילה פרשנות סיכום רחבה למדי למשבר בקואליציה האיראנית. (תודה מיוחדת לכל מי ששאל, תהה ודירבן!)

מוסאווי לא יפגין בלא אישור; פעילים ינסו לשתק מחר שווקים בטהרן

ההיסטוריון חואן קול מדווח על שתי התפתחויות מעניינות: האחת, שמוסאווי הסכים לבקש אישור שבוע מראש לכל הפגנה, ולהפסיק לקרוא להפגנות "בלתי חוקיות". יצוין שהפגנות תומכי אחמדינג'ד לא זקוקות לתקופת המתנה כזאת כדי לקבל אישור. זו יכול להיות וויתור – או נסיגה טקטית כדי להרוויח זמן ולנסות לצמצם את האלימות נגד המפגינים.

בינתיים, ולא בהכרח בברכתו של מוסאווי, קבוצה של פעילים מתכוונת לסגור את השווקים של טהרן מחר בבוקר. הרעיון הוא להתכנס בשווקים ב9 בבוקר ולהפריע למסחר. "אם המשטרה תנסה לפזר אותנו, היא תיאלץ לסגור את השוק; אם היא לא תנסה לעצור אותנו, אנחנו נמנע מהשוק לעבוד בכל מקרה," נאמר בהודעה.

בעניין הדרשות עליהם דיברנו כל השבוע ובסוף לא התקיימו – את דרשת יום השישי המרכזית מטעם הממשל נשא מוללא שמרן בשם חתאמי (לא לבלבל עם הנשיא הרפורמיסט לשעבר, בן בריתו של מוסאווי). חתאמי אמר שמעתה המשטר ימחץ באכזריות כל מחאה "לא חוקית"- לא מפתיע במיוחד. בינתיים, אחד ההסברים לביטול נאומו של רפסנג'אני שמסתובבים בין פרשנים הוא שיו"ר מועצת המומחים גייס מספיק קולות כדי להפעיל לחץ משמעותי, אבל לא כדי להחליף את חמינאי. ההערכות הן שהוא ישתמש בלחץ הזה כדי להגיע להסכם פשרה – למשל, סיבוב בחירות שני בין אחמדינג'אד למוסאווי.

"בואו נספור מחדש - מי שהצביע למוסאווי, תרימו ידיים!"

חמישי: סיכום ארועי היום

אנחנו יודעים שקצב העדכונים שלנו הואט בימים האחרונים. זה נובע גם מחוסר זמן – וגם, באיזשהו מקום, מחוסר ארועים. כמו כן, מטרת הבלוג מלכתחילה היה למלא חורים בדיווחים האיטיים למדי באתרים הישראלים – ואו שהאתרים העתשתו והשיגו את הארועים, או שהארועים עצמם האטו עד שהיו בהישג ידם של האתרים, וביומיים-שלושה האחרונים וואי-נט ו-ואללה פרסמו את רוב המידע המעניין. בכל זאת, הנה הסיכום לארועי היום, שאולי גם ירמוז לארועים של מחר.

• מוסאווי נמצא במעצר בית. על פי שורה של דיווחים, מנהיג האופוזיציה נמצא זה כמה ימים במעצר בית מלא, מוקף שמירה. הוא לא מרבה לתקשר עם תומכיו, ואלה נאלצו להסתדר בימים האחרונים בלי הנהגה בכלל – התוצאות נראו ברחובות, אליהם יצאו רק אלפים בודדים של אנשים. אף שדיבר בעמימות על "נחישותו להאבק," וקרה להמשך של "מחאות שקטות וחוקיות" (עניין החוקיות כאן מטריד משהו – האם הוא מתכוון חוקי לפי החוקה האיסלאמית, או חוקי לפי החלטות הרשוית?), מוסאווי גם נמנע מלקרוא לשביתה כללית, אותו צעד שנראה לרבים (כולל כותביו של בלוג זה) כהמשך הרציונלי וההגיוני ביותר למאבק. כל זה מתווסף לשמועות ש
• הצדדים הגיעו להסכמה על פשרה, במסגרתה ירוצו אחמדינג'ד ומוסאווי זה מול זה בסיבוב שני. השמועות מגיעות ממקורות אירניים פנימים של כמה עיתונים מערביים, ולכן קשה לאושש אותן. זה בהחלט עשוי להסביר את חוסר ההחלטיות הפתאומי של האופוזיציה. נדע כנראה מחר בנאומו של חמינאי.
• בריטניה הקפיאה בסביבות מיליארד פאונד של נכסים איראניים במדינתה – עוד צעד משמעותי במלחמה הדילפומטית שמתנהלת בין המדינות בשבועיים האחרונים. איראן, אגב, מנסה לשכנע שמדובר בפגיעה בזכויות אדם שחושפת את צביעותה של בריטניה בתחום.
• הרופא שטיפל בנדא ונמלט ללונדון נתן ראיון מקיף לבי-בי-סי.

מחר יום חשוב – זוהי דרשתו השניה של חמינאי מאז המהומות; אם המשטר באמת הולך להתגמש, נדע זאת מהדרשה. מצד שני, מאז יום שלישי לא חודלות השמועות כאילו רפסנג'אני מתכוון לנאום גם הוא – ואם זוהי קריאת תיגר, יכול להיות שהרגיעה שאנחנו חוזים בימים האחרונים היא רק הסוף של ההתחלה.

בינתיים, אנחנו התחלנו – באיחור מסוים – לבנות את המונחון של הדמויות והגופים הפועלים באיראן, ומהיום אפשר למצוא אותו מימין לרשומות.

דיווח: ירי על הפגנת אופוזיציה בטהרן; הרופא שטיפל בנדא נמלט ללונדון

טוויטר מתמלא בדקות אלה בדיווחים על הפגנת אופוזיציה שפוזרה באלימות קשה ביותר על ידי המשטרה והבאסיג' בכיכר הפרלמנט בטהראן. לפי הדיווחים, המשטרה ירתה גז מדמיע, וכשאנשים התחילו לברוח, הם נתקלו בחמושים של הבאסיג' שחיכו להם בסמטאות.

בתוך כך, הסופר פאולו קואלו ("האלכימאי") פרסם באתרו אימייל שקיבל אתמול מידידו, הרופא האיראני שטיפל בנדא סולטן כשזו נורתה ברחוב. המכתב בתרגום מאנגלית:

פאולו היקר,

אני אנסה לצאת מהארץ מחר בבוקר. אם לא אגיע ללונדון בשעה שתיים, כנראה שמשהו קרה. אשתי ובני נמצאים ב.. הטלפון שלהם הוא… והאימייל שלה הוא… חכה עד מחר. אם משהו יקרה לי, אנא, תדאג ל[אשתי] ול[בני]. הם שם לבדם ואין להם אף אחד אחר בעולם.

היה לי לכבוד להיות לחברך,

באהבה רבה,

אראש

קואלו מדווח שקיבל אישור שידידו הגיע בבטחה ללונדון.

המשטר: הבי-בי-סי ירו בנדה, וגם: התמונה האמיתית

ברצינות. עיתונות פרו-ממשלתית מנסה לדלל את "תופעת נדה" – אימוצה של נדה (נדא) סולטן כסמל לאלימות השלטונות ולצדקת המאבק של האופזוציה.

רוברט טייט מהגרדיאן הבריטי מדווח היום כי

"עיתון ג'ומהורי איסלאמי מאשים בהריגתה של נדה את האמ-קיי-או [מחתרת סוציאליסטית חמושה שמנסה להפיל את הרפובליקה ונהנית מתמיכה אפסית באיראן - ק"א].הם טוענים כאילו המחתרת ניצלה את את ההפגנות למטרותיה .

ג'אוואן, עיתון פרו-ממשלתי אחר, מאשים מקור משונה עוד יותר: ידידי וכתב הבי-בי-סי שגורש לאחרונה, ג'ון ליין. העיתון טוען כאילו ליין שכר בריונים לירות בנדה, כדי שהוא יוכל לצלם סרט תיעודי .

עוד באותו עניין, מסתבר שתמונת הדרכון שהופצה ברשת בתור נדה כלל לא שייכת לה, אלא לנדה סולטני, בריאה ושלמה. הנה התמונה הלא נכונה:

והנה התמונה הנכונה, שמשפחתה של נדה מסרה לבי-בי-סי בפרסית:

צינון פוליטי בין בריטניה לאיראן

איראן גירשה אתמול שני דיפלומטים בריטים בכירים משטחה; בריטניה בתגובה גירשה שני דיפלומטים איראנים. בנוסף, שר החוץ האיראני אמר בישיבת ממשלה כי המדינה שוקלת "להוריד בדרגה" את יחסיה עם בריטניה.

כל זה מגיע אחרי שבוע של חילופי האשמות בין שתי המדינות. חמינאי משוכנע, או לפחות מנסה לשכנע, שבריטניה היא-היא העומדת מאחורי כל צרותיה של איראן. לאיראנים יש זכרון ארוך מאוד, ומבחינתם, מאה ומשהו השנים בהם בריטניה שיחקה את התפקיד הפוליטי המרכזי במזרח התיכון חשובים הרבה יותר מכמה עשורים מסכנים של דומיננטיות אמריקאית. בנוסף, הבי-בי-סי בפרסית שיחק מזה עשרות שנים תפקיד חשוב בהפוליטיקה באיראן. מכיוון שהבי-בי-סי מרגיש מחוייב לאיזון פוליטי, במהלך השנה שקדמה למהפכה האיסלאמית הקפיד השירות הבריטי לשדר את דרשותיו של חומייני אל תוך איראן, מה שסייע לא מעט למהפכה. בשבועות האחרונים איראן ניסתה לחסום את השידורים. הביביסי, בבריטיות ראויה להערצה, הלכו ושכרו שני לוויינים פרטיים שגם התחילו לשדר בפרסית לתוך איראן.

תומכי משטר מפגינים ליד שגרירות בריטניה בטהראן

בשעה זו אמורה להתחיל בטהראן עצרת של תומכי מוסאווי. אנחנו נדווח אם היא אכן תקרה, כי בינתיים אין כל חדש מהשטח.

סיכום קצר לארועי היום: ניצנים של שביתה, מועצת שומרי החוקה מבקשת הארכה בספירת הקולות, ולו"ז לשבועות של מחאה

נפתח בהתנצלות על ההפסקה בעדכונים. לא רק שהמחאה באירן נמצא בסוג של הפסקת אש חד-צדדית – בין השאר להתארגנות מחדש – אלא שהבלוג היה בסוג של חופשת מחלה. מחר נחזור לדיווחים רגילים. בינתיים, הנה מה שארע היום (ולא בהכרח קראתם בתקשורת הישראלית הרשמית).

• על פי דיווחים עקשנים במשך כל היום, כ30% מהעובדים באיראן לא הגיעו לעבודה היום. זאת יכולה להיות סוג של שביתה כללית ספונטנית, שמראה שיש נכונות ללכת גם לאמצעי הזה, אם מוסאווי ייתן את הקריאה.
• כמה איגודים קטנים כבר הכריזו על שביתה, וביניהם גם איגוד של נהגי אוטובוסים. גם אם ההשפעה של האיגוד הספציפי הזה מועטה, זה בהחלט עזר לאנשים לא להגיע לעבודה היום בבוקר.
• מועצת שומרי החוקה, שהבוקר דווח בתקשורת הישראלית שהודיעה ש"לא יהיו בחירות חדשות", פנתה לחמינאי וביקשה ממנו 5 ימים נוספים לספירת קולות. המועצה אמורה להשלים בדיקות כלאה ב10 ימים, ולפי ההודעות השונות שיצאו ממנה בימים האחרונים, היה נדמה שהם הספיקו גם ביום יומיים, או לפחות יודעים מראש מה יהיו תוצאות הבדיקה. חמינאי הסכים לתת אתה ההערכה (מי שרוצה יכול לקרוא את ההתכתבות כולה כאן). לדעתו של בלוג זה, המהלך מתרגם כ"אנחנו רוצים לשמוע מה תגיד בדרשה של יום שישי ומה יגיד אחריך רפסנג'ני). נחכה ונראה.
• מבחינת השטח – נראה כי היו התנגשויות קטנות מאוד בין קבוצות לא מאוגרנות של מפגינים לבין שוטרים בטהראן. כידוע היום לא היו אמורים להתקיים ארועים רשמיים של האופוזיציה.
• הארועים שאנחנו מצפים להם הם צעדת הזכרון עליה הוכרז ביום חמישי הקרוב, ודרשת חמינאי ביום שישי, שאחריה יבוא ככל הנראה נאום של רפסנג'אני.
• יש סוג של נוסחת לו"ז שכדאי לרשום ביומנים 0- מנהגי האבל השיעים. באסלאם שיעי, נהוג להזכיר את המתים ביום השלישי, השביעי, וה40 למותם. ב1979 הטקסים האלה, שנערכו בכל פעם על הרוגי הפגנות חדשים, החזיקו את המומנטום ההפגנתי במשך כשנה ואפשרו בסופו של דבר את המהפכה. כך שגם אם נראה כאילו המחאה דועכת, צריך להתבונן בתאריכים מסוימים כדי לוודא.

אה, ומסתבר שאנחנו היינו בעיתון היום – במדור הכלכלה, לא פחות. תודה למעריב

נשוב ונתעדכן מחר – לילה טוב.

טוויטר: קריאות לשביתה כללית; עוד גראף משונה

בשעות האחרונות מתגברות בטוויטר קריאות לשביתה כללית בשווקים ובכלל בתי העסק והתעשייה באיראן. בינתיים, לא יצאה (או לפחות לא דווחה) קריאה רשמית של מוסאווי. אנחנו כמובן נדווח אם השביתה אכן תתקיים.

בינתיים, בהמשך לפוסט הכי פופולרי שלנו בשבוע שעבר , חשבנו לעניין אתכם בגרף שבנה קורא של האטלנטיק על פי ממצאי התחקיר של צ'טהם האוס:

הקורא כותב: "הזנתי את הנתונים מהדו"ח של צ'טהם האוס לאקסל. בגראף שלמעלה מסודרים התוצאות של ספירת הקולות הרשמית לפי מחוזות. לפי הגרף נראה כאילו הם ניסו לסדר ככה שזה ייראה קרוב באזורי מפתח גדולים כמו טהרן (אם כי עדיין עם נצחון לאחמדינג'ד),  אבל מאפשרים פערי-ענק באזורים גדולים אבל חשובים פחות".